איראן איראן / ایران ایران / Iran Iran

ינואר 2016 | אוצר: ניר הרמט

 

התערוכה 'איראן איראן' מבקשת לשרטט את האופן בו נתפסת באופן מורכב ומרובד 'איראן' כמושג, כמקום, כמראה או כתפיסת עולם בעיניהן של שש עשרה אמניות, חברות קבוצת UNIT – E.

פרס או הרפובליקה האיסלאמית של איראן עברה תמורות רבות משך ההיסטוריה, גם ביחס ליהדות ולישראליות ולמקום ממנו יוצרות האמניות המשתתפות. התערוכה מציבה מראה עכשווית על האופן בו נתפסת המדינה, כמעט כמקום מטא-פיזי כמשקפת אפשרויות לתפיסה של תרבות, חברה, מגדר, היסטוריה ועוד.

דמויות, מקומות ומעבר בין זמנים על ציר ההיסטוריה רוחשים מעבר למפת הצבע המוצגת בתערוכה. הם לובשים ופושטים צורה חמקמקת. פני השטח לא מציעים לצופה תשובה חד משמעית לאחוז ולהתמקם בה. הם מתהווים במערבולת של שכבה על גבי שכבה.
מציאות פוליטית או דרך תיווכה היבנו בתודעה הישראלית את איראן משך השנים כמקום מאיים, כסכנה קיומית. התערוכה מבקשת לטפל באיום ולהבינו כמו גם לקלף את הדעה הטבועה מראש ולהישיר מבט אל ההיסטוריה, אל הא-נשים, לחפש אחר עיניים מעבר למסך הרעלה המכסה אותן.
איראן כרוכה בתודעה ובעבר שלנו בקשר גורדי - פרס של המלך כורש היא הדרכון הקדום שלנו להקמת בית שני, היא ארצו של אחשוורוש מסיפורה של אסתר המלכה, היא ארץ האייטולות, וועידת טהרן: מ"עולם ללא ציונות" ועד "למחוק את ישראל מהמפה", מחמשת החיזבאללה ומכחישת השואה, היא גם מדינה שהיו לנו עימה קשרי מסחר משגשגים וחמים בתקופת השאה הפרסי שנקטעו ברגע ועוד.
העבודות בתערוכה מביאות מבט על נושאים המעסיקים את האמניות המציגות, על חייהן הן תחת ההקשר האיראני. עבור הצופה זהו פאזל. התערוכה מציגה לקסיקון אסוציאטיבי, בו למשל – הופעת רוק ובית קברות, צילום עתיק מטופל של סבתא, שטיח פרסי עשוי אורז, שחקניות כדורגל, דימויי נשים עטויות רעלה המעלימה אותן, חומה בצורה עליה כיתובים בשפה עתיקה ובלתי מוכרת או כיסא מפלט לשעת הצורך. לגבי הצופה זהו אפוא מקבץ של רעיונות והתכתבויות, שכבות של ידע, "אירוע" ויזואלי מטושטש המהווה גירוי לחוויותיו הוא, לפרשנותו. 
זוהי הצעה להסתכלות רב ערוצית על ההקשרים שמקרבים או מרחיקים אותנו ממקור ההשראה, מאיראן.